[29] R. Abraham Isaac Kook, Iggrot Rayah, I, 89. I incline to the view that the intention of Maimonides when he writes that [the pious will have] “a share in the world to come”, is to a low level [of spirituality], even though this too is a great good. However, since even the wicked and ignorant of Israel also have such a share [in the afterlife], this represents a relatively low level in the hierarchy of spiritual achievement. Maimonides himself holds that intellectual achievements represent a higher form of human flourishing than moral behaviour, and therefore holds that acquiring share in the world to come characterizes specifically the “pious” of the nations, namely those who have not mastered the intellect but have simply accepted faith in the innocence of the promptings of the heart, and thus conduct themselves uprightly, having accepted the [seven Noahide] commandments as having been given by G-d. However, one who reaches the same conclusion through the use of reason is truly “wise in heart and full of understanding” and is regarded as “one of their sages” because the virtue of wisdom is very great. It was therefore not necessary to say that he [the sage] has a share in the world to come, for he stands at the level of holiness, which calls for a higher expression than “he has a share in the world to come”.

[כט] רב קוק, אגרות הראיה, א, פט (עמ' ק) ודעתי נוטה, שכוונת הרמב"ם היא שמעלת "יש להם חלק לע"ה" היא מעלה ירודה מאד, אע"פ שהיא ג"כ טובה גדולה, אבל כיון שאפילו רשעים וע"ה שבישראל זוכין לה היא לפי ערך המעלות הרוחניות מעלה ירודה, והרמב"ם סובר שהמושכלות מצליחים את האדם הרבה יותר מהצדק של ההנהגה, ע"כ סובר שהמדרגה של "יש להם חלע"ה" היא מעלה של חסידי או"ה דוקא, שלא גברו במושכלות, כ"א קבלו האמונה בתמימות רגשי הלבת והתנהגו בדרך ישרה, ע"י מה שקבלו שהמצות שלהם נתנו כך ע"פ ד', אבל מי שע"י הכרע הדעת זכה להשיג ז' מצות ב"נ הוא באמת חכם לב ומלא תבונה, הוא נחשב מחכמיהם, שמעלת החכמה היא גדולה מאד, וא"צ לומר שיש לו חלע"ה, כ"א הוא עומד במדריגה קדושה, שצריכה להתפרש במבטא יותר מלא מהלשון של "יש להם חלע"ה".